פורים ככלי חינוכי חברתי

צורי חסון –

חודש אדר בישיבה תיכונית זה משהו מיוחד. חלק גדול מהתלמידים רואים בחודש זה כשיא השנה מבחינתם, אחדים מהם אפילו מתחילים להתכונן אליו ברעיונות ומחשבות עוד מאדר של שנה שעברה. כבר ביום הראשון של ראש החודש מתחילים להרגיש הרגשה ומתח באוויר. כולם מצפים לראות מה כל שכבה הכינה ואיך זה ייצא לפועל. האם זה יהיה ברמה של שנים שעברו, או שאפילו הם יצליחו להתעלות ולהציג משהו שלא נראה בעבר. מתחילת החודש ועד לפורים אנחנו מתחילים לראות סרטוני פרומו לגבי מה שעתיד להיות. לאחר מכן מגיעות ההפיכות, בהם כל מסדרונות בית הספר משנים את מראם ומקבלים את התפאורה של של הנושא אותו השכבה בחרה להציג בהצגה ובהכתרה, שיבואו לפני פורים. השיא כמובן הוא פורים עצמו, בו כל מה שיכול להתהפך נהפך אם בהתחלה זה היה רק התפאורה של בית הספר, בפורים עצמו גם התפקידים מתהפכים. התלמידים הם אלה שמובילים את הפעיליות בבית המדרש ומחוצה לו. הם המנהיגים והרבנים והם מקבלים את האפשרות והרשות לצחוק על מה שהם רוצים ועל מי שהם רוצים, כל עוד שזה נשמר בגבול הטעם הטוב.

כשעבדתי כמדריך פנימייה בישיבה תיכונית זה היה ממש מדהים, לראות נערים שבמהלך השנה מסתובבים חסרי מוטיבציה ובקושי מתעוררים ללימודים. פתאום מקבלים כאלה אנרגיות. עושים ישיבות, מתככנים פעיליות, כותבים תסריטים, מצלמים סרטונים, עושים חזרות, בונים תפאורה, רוקדים ומשחקים.  זה באמת היה נפלא לראות אותם פורחים עם הרבה צבעים חדשים ויוצאים מהאפרוריות שמלווה אותם במהלך רוב שנה. כמו כן את שיתופי הפעולה ועבודת הצוות שלמרות שהיא נתקלת לפעמים בקשיים וחילוקי דעות, הם מצליחים להתגבר עליה וליצור כל כך הרבה מכלום רק בזכות היצירתיות והנחישות שלהם. נכון שיש תלונות ממורים מסוימים על כך שנלקחות מהם שעות לימוד הכרחיות או שהם מעבירים שיעור מול תלמידים מנומנמים שלא ישנו יותר מידי, מכיוון שהם עסקו בפעיליות הקשורות לפורים אל תוך השעות השעות הקטנות של הלילה. אבל אני בטוח שגם הם מכירים ומעריכים את התרומה שיש לפעיליות אלה על התלמידים. הם רואים את הגיבוש שנוצר מכך שהם עבדו יחד שעות כה רבות, את האנרגיות ותחושת ההצלחה שהם מקבלים מכך. דברים אלה עוזרים להמשיך ולדחוף אותם לאורך השנה במיוחד שתקופת הבחינות ובגרויות מגיעה לא הרבה אחר כך. כמו כן זה נותן לנערים שלא מצליחים כל כך מבחינה לימודית מקום להפגין את כישורהם בתחום אחר בו הם מצליחים לזרוח.

כמובן, נשאלת השאלה איפה התפקיד שלנו כאנשי חינוך במהלך התקופה? האם אנחנו רק אמורים לשבת מהצד ולתת לדברים להתנהל מעצמם ולא להפריע על מנת שלדברים תהיה את הזרימה שלהם. לדעתי מתקופה כזאת אינטנסיבית וחשובה עבור הנערים אפשר להפיק  הישגים חינוכיים נוספים על אלו שמתרחשים מאליהם וגם שלנו כאנשי חינוך יש תפקיד לעזור להם מצד אחד ומצד שני להפיק את המיטב מהמצב. מכיוון שמדובר בתקופה מאוד לחוצה, שמלווה בהרבה ציפיות הדבר ראשון שהוא חשוב מאוד מהצד של הצוות החינוכי הוא לוודא שאין מלחמות אגו וריבים מיותרים בין התלמידים דבר שיכול להעיב על הכל ויצור משקעים שליליים שימשכו להרבה זמן. אנחנו צריכים לדעת להרגיע מצבים מתוחים ולשמש מעין מבוגר אחראי שלא נותן למצב לצאת משליטה. כמו כן לדעת מה התלמידים מתכוונים לעשות וברמה מסוימת לבדוק את התכנים היצירתיים שלהם, על מנת שהם לא ייכשלו בצורה קשה מול כל בית הספר דבר שיכול להביך אותם מאוד ולפגוע בתחושת הביטחון שלהם. דבר שני שהוא מאוד חשוב אך גם יותר מאתגר, הוא איך לשלב בעשייה הפורימית נערים שהם יותר מופנמים חברתית ובדרך כלל לא לוקחים תפקידים בכירים בניהול והוצאה לפועל של הפעיליות השונות. לדעתי חשוב לנו ליצור שילוב כזה מפני שהוא יכול לרומם את אותו נער מבחינה חברתית שזה כשלעצמו יכול להיות נפלא. אבל לא רק זאת תהיה התוצאה, אלא רוב הסיכויים שכתוצאה שהוא ירגיש יותר טוב ומעורב בבית הספר גם ההישגים הלימודיים שלו ישתפרו. אירועי חודש אדר הם בהחלט הזדמנות כמעט חד פעמית ליצור שינוי שכזה על ידי שימוש בעת הרצון שנוצרת באותו הזמן, על ידי כך שיש יצירה בתחומים כה שונים שכמעט כל נער יכול למצוא את מה שהוא טוב ולהשתלב באחד מן התחומים.

כמו כן במהלך ההכנות הארוכות והתכנונים לפעיליות פורים השונות, לעיתים קורה שאנחנו שוכחים מצוות פורים אחרת שהיא מאוד חשובה ויכולה להיות כלי חינוכי מצוין, מצוות משלוח מנות. נכון זה נשמע אולי קצת נדוש, אבל משלוח מנות זה כלי שעל ידיו אפשר ליצור אווירה חיובית מאוד ולעשות טוב להרבה אנשים וכל זאת על ידי חינוך לנתינה משמעותית, שהיא לאו דווקא לקופת צדקה או למתרים אלמוני שמגיע לבית הבית כנסת. אלא זו יכולה אפילו להיות נתינה בין חברים שיחסיהם עלו על שרטון ועל ידי שימוש בכלי הזה יש מעין פתח להפשרת היחסים. בנוסף אפשר ליצור מעין ההבנה של משלוחי המנות והלשקיע בהם ברוח הגמרא, שאז היו שולחים מנות מדושנות עונג ולשלוח מעט ומושקע לאנשים ספיציפיים כמו מורים בבית הספר או אנשים אחרים שמגיעה להם הערכה מיוחדת וזה זמן מצוין להראות להם אותה.

פורים הוא ללא ספק סיבה למסיבה אחת גדולה שנמשכת חודש שלם. אבל חוץ מחגיגות של שתייה ריקודים ואכילה הוא מכיל גם הרבה משמעיות רוחניות ועמוקות והזדמניות ליצור שינוי בלבבות ונפשות התלמידי, שבין כל החגיגות אנחנו צריכים למצוא אותם וליצור בעזרתם כלים חינוכיים, שמהם התלמידים יקבלו תועלות חיוביות שימשיכו גם לאורך השנה. בסופו של יום זה תלוי בנו אנשי החינוך בתחומים השונים, מפני שיש הרבה מוטיבציה ורצון באוויר ובנפשות איתם אנחנו עובדים. זה משאיר לנו את התפקיד איך לתעל את אותם כוחות למקומות הנכונים וליצור פורים עם שמחה אמיתית.