מאת צורי חסון-

בשבת האחרונה כשקראתי את פרשת השבוע משהו מאוד הציק לי. בפרשה מסופר לנו על המרגלים שנכנסו בשליחות משה רבנו לארץ ישראל. כשהם חזרו משליחותם הם סיפרו על מה שהם ראו בארץ. על הפירות המשובחים וטוב הארץ בנוסף לכך שיושבי הארץ חזקים וגדולים באופן יוצא דופן. לאחר שאותם המרגלים סיפרו את העובדות הם הוסיפו את הפרשנות שלהם' האומרת שאין לנו אפשרות לכבוש את הארץ כפי שמשה הבטיח כשהם עוד היו במצרים. דבר שהוביל את העם לבכי גדול ורצון לעזוב את הכל ולחזור למצרים' תוך כדי הטחת האשמות במשה.

דברים אלה עוררו זעם גדול אצל ה' והוא הביע את רצונו למחוק את עם ישראל ולהתחיל שושלת חדשה ממשה רבנו. משה התפלל אל ה', אומנם התקבלו תפילותיו וה' אמר למשה שהוא סולח. אך הפעם זה הגיע עם אבל, על העם נגזר להסתובב במדבר במשך 40 שנה במקום להיכנס לארץ ישראל באופן מיידי וכל מי שבן 20 שנה ומעלה ימות באותה תקופת זמן ולא יוכל להיכנס לארץ. בנוסף לכך מאז ועד היום חטא המרגלים מוזכר כחטא הקשה ביותר: "זוהמת חטא המרגלים מלווה אותנו עד היום" (הרב קוק בטקסט "הקריאה הגדולה לארץ ישראל"). בנוסף לכך נאמר לנו שהבכייה שהייתה באותו לילה הפכה לבכייה לדורות, כשלפי חז"ל התאריך בו אירוע זה התרחש היה תשעה באב, היום בו נחרבו שני בתי מקדשות והתרחשו אירועים קשים נוספים לעם ישראל לכן יום זה נקבע כיום של תענית אבל ומספד.

כשעושים זום אאוט ומסתכלים על מכלול החטאים של עם ישראל לאורך התורה והיו לא מעט כאלו, ישנו חטא אחד שמקביל לחטא המרגלים והוא חטא העגל. על פניו חטא העגל היה חמור בהרבה מחטא המרגלים וזה גם מה שמציק לי.

הרי בחטא העגל עם ישראל היה רגע אחרי קבלת התורה במעמד הר סיני בו הם ראו והרגישו אלוקות ברמה הגבוהה ביותר, ואז פשוט עברו לעבוד עבודה זרה ולנהל מסיבות הוללות מהרמה הבזויה ביותר. למרות כל זאת הם קיבלו מחילה כמעט מלאה וזכו לקבל את הלוחות השניות ולבנות את המשכן שיכפר על חטאם ויאפשר לשכינה לשכון בתוכם.

אז איך יכול להיות שעל חטא העגל בו עם נעשתה עבודה זרה, שהיא העבירה החמורה ביותר בתורה נתקבלה מחילה כמעט מלאה לעומת חטא המרגלים שהיה מעין פרשנות לא נכונה של המציאות המלווה בחששות טבעיים?

בהלכה יש חילוק בין שני חוטאים אוכל נבלות לתיאבון שהוא אדם שמבחינתו היה שמח לאכול כשר אבל הבשר הלא כשר יותר זול או יותר טעים. לעומתו יש אוכל נבלות להכעיס, שהוא יכול להיות אדם עשיר וייתכן שהבשר הלא כשר אפילו לא כל כך טעים לו אבל הוא אוכל את אותו בשר רק כדי להתריס ולהכעיס נגד הקב"ה. זה לדעתי ההבדל בין שני החטאים.

חטא העגל היה מעין רגעים של פריקת עול כשאבא לא נמצא כדי לעשות כל מה שהפך להיות אסור, אבל עדיין תחת המחשבה שהעגל פשוט מחליף את משה ומהווה מקשר אחר ביניהם ובין עם ישראל. מנגד חטא המרגלים היה התרסה נגד היכולת של ה' להכניס את עם ישראל בתוך הארץ. דבר זה היה בעצם הבעת אי אמון ברעיון האלוהי שהוצג לאורך התורה ועיקרי האמונה שה' הוא השליט בעולם והוא כל יכול. חוסר האמונה השורשי שהתגלה בחטא המרגלים הוא זה שמנע מה' את האפשרות למחול ולתת לדור שכזה להיות זה שנכנס לארץ.

כמחנכים אנחנו גם עומדים מול שני סוגים של ילדים העושים מעשים קשים. התפקיד שלנו הוא לדעת להבדיל מתי מדובר בהשתובבות ופריקת עול ומתי מדובר בבעיה שורשית הדורשת התערבות מעמיקה וחסרת פשרות המערבת את הצוות המקצועי בבית הספר.