מאת צורי חסון-

כשהתחיל משבר הקורונה היה נראה שבתי הספר היהודים ברחבי העולם עתידים לספוג מכה אנושה. עוד לפני תחילת המשבר הורים רבים נאבקו לשלם את התשלומים הגבוהים עבור בתי הספר, שיכולים להגיע לעשרות אלפי דולרים לתלמיד (לעומת מערכת החינוך הציבורית שעליה הם לא צריכים לשלם ובדרך כלל היא טובה מאוד באזורים בהם הם גרים) ובתי ספר רבים התקשו בגיוס תלמידים חדשים. הקורונה הביאה איתה משבר כלכלי חריף, יחד עם העובדה שפעילויות רבות הקשורות לתפילות ולחגים לא יכלו להתקיים במסגרת בית הספר וששליחי הוראה רבים מישראל חזרו על עקבותיהם היה צפוי שבתי הספר יראו ירידה בהרשמה ולא מעט בתי ספר יסגרו.

מכתבה שקראתי לאחרונה בעיתון מקור ראשון, התמונה היא בדיוק הפוכה. במקום שבתי הספר היהודים ייפגעו ממשבר הקורונה הם רק פרחו. הביקוש להרשמה עלה והגיע לשיאים שהם לא ידעו שנים רבות כשבתי ספר מסוימים בפעם הראשונה הגיעו למצב שהם בתפוסה מלאה ולא יכולים לרשום תלמידים נוספים.

בכתבה דיברו עם אנשי חינוך יהודים מרחבי העולם שהציעו סיבות שונות לתופעה. הסיבה המרכזית שהם הציעו הייתה שלמרות משבר הקורונה, בגלל שאותם בתי ספר מספקים כיתות קטנות, מורגלים בשימוש בטכנולוגיה והנהיגו נהלים חמורים בנושא הימנעות מקורונה הם נשארו פתוחים ומאפשרים למידה פרונטאלית. דבר שמושך הורים במיוחד אל בתי הספר היהודים, מכיוון שבתי הספר הציבורים נשארו סגורים בהרבה מקומות ואפשרו רק למידה מקוונת.

למרות שייתכן שהסיבות אותם הציעו בכתבה הם נכונות אני רוצה להציע סיבה נוספת בגינה הורים יהודים ברחבי העולם להוטים לשלוח את ילדיהם דווקא לבתי ספר יהודים למרות התשלום הגבוה בזמן של חוסר וודאות כלכלית. אני חושב שסגירת בתי הכנסת, המרכזים הקהילתיים השונים והעובדה שהמפגשים עם בני המשפחה המורחבת, במיוחד המבוגרים שבינהם, התמעטו הובילו לכך שהורים רבים הבינו שהם צריכים למצוא עוגן יהודי עליו הם יכולים להישען ובתי הספר הוכיחו שהם יכולים להיות העוגן הזה. למרות המשבר הרפואי והקשיים אותו הוא הביא, הם לא סגרו את שעריהם והשאירו את תלמידהם ללא מעש וללא קשר ליהדותם, אלא הם השתמשו בכלים העומדים לרשותם בתבונה והצליחו לשמור על עצמם כמקום בו תלמידהם יוכלו לקבל חינוך, יהדות עם קשר אישי, קרוב ובטוח.

עם כל זאת, אני לא חושב שאותם בתי ספר צריכים לנוח על זרי הדפנה. נכון לעכשיו עם אחוזי ההרשמה הגבוהים, ניצבת בפניהם הזדמנות גדולה. אותם ילדים שלא היו מגיעים לבתי ספר יהודים בנסיבות אחרות, עכשיו הפכו לתלמידים מהמניין. זה אומר, שיש להם הזדמנות להשפיע על עתידם היהודי. הם צריכים ליצוק תכנים, שמצד אחד יכולים למלאות את החוסר בלימודי יהדות אותו הם נושאים. מצד שני אותם תכנים צריכים להיות מונגשים בצורה כזאת שיתאימו לרמתם. הדבר החשוב מכל הוא לדעתי שאותם בתי ספר צריכים לחשוב על תוכניות איך אותם תלמידים והורים ימשיכו להגיע לאותו מוסד חינוכי גם בשנים הבאות ושההרשמה שלהם לשנה הקרובה לא הייתה אפיזודרה חולפת כתוצאה מכך שהם היו הבית ספר היחידי באזור שנשאר פתוח.

משבר הקורונה הביא איתו הרבה דברים, הוא שינה תפיסות שונות שהיו לנו בראש וגרם להרבה כאב וצער. אך הוא גם הביא איתו אפשרויות רבות לשינוי לטובה. אחת מהן היא העלייה בביקוש לבתי ספר יהודים. בבואנו לחזק את הקשר הין יהודי התפוצות לדתם המקום המרכזי בו קשר זה נבנה ומתחזק הוא בית הספר. כולי תקווה שמהקשיים הרבים והמרים שכולנו חווים יצאו גם פירות מתוקים.