אבי רובין

כבר שלוש שנים שאשתי גוררת אותי לסשן צילומים לקראת חנוכה. בעשר אצבעות היא הקימה עסק של סדנאות גיבוש שקוראים לו Buzz Team Building, ואני בתור הפלוס 1 שלה, עוזר לה כל שנה לשחק ולהעלות שמונה סרטוני משחקים שאנחנו "מגיירים" לחנוכה. המטרה שלה תמיד הייתה לחשוף יותר משפחות לעולם המשחוק ולתת להם רעיונות איך להינות יחד גם בלי לשלם הון תועפות על סדנא כזו או אחרת. ככל שהשנים עוברות אנחנו עדים לכך שיותר ויותר משפחות משחקות, מוסיפות רעיונות למה שאנחנו מפרסמים, כאשר יותר ויותר בני משפחה להצטרף. אני מאוד שמח שבחנוכה משפחות נהנו מהמשחקים, אבל לטעמי זה אמור להיות אלמנט שמלווה אותנו במהלך כל השנה. אנחנו חייבים להכניס את המשחוק לתוך כל מסלולי החיים, כל שכן בתקופת הקורונה… כדי לשכנע אתכם קצת, הנה חמש סיבות למה כדאי לכם לשחק יותר עם התלמידים שלכם: 

  1. משפר את מצב הרוח: זה לא סוד שאנשים שמשחקים יחד נהנים יחד. יש ים מחקרים שמראים עד כמה המשחקים גורמים לנו להרגיש טוב יותר. תמיד חשבתי לתומי שהמשחקים האלה רק עובדים כשכולנו נמצאים יחד, בכיתה, אבל היום אני כבר חכם יותר ויודע שעם קצת מאמץ אפשר בקלות להגיע למצב של משחק דרך הזום. משהו בשבירת השגרה הזו פשוט מוציאה מאיתנו את הטוב, וכדאי להשקיע בזה. חשוב לי לסייג שדווקא יש מספר לא מבוטל של מחקרים שמראים את המגמה ההפוכה כשמדובר במשחקי מחשב, כשהאדם משחק לבד אל מול המסך.

  1. תקשורת טובה יותר:  כשאנחנו משחקים, אנחנו לומדים איך לתקשר בצורה יותר טובה. בין אם המשתתפים הם אנשים תחרותיים מטבעם או לא, כשיש אווירה של משחק, תוך שנייה כל הכללים משתנים. כל אחד צריך להיות שותף פעיל במידה כזו או אחרת, ויש לו קול שהוא צריך להשמיע. המשחק יוצר הזדמנויות אינספור לתקשורת בין חברי הקבוצה, ובצורה מהנה אנחנו יכולים לעבוד על התקשורת בצורה לא מאולצת כלל. 

  • מעודדת יצירתיות: כשאני הייתי ילד, הייתי נהנה מאוד לשחק את המשחק ג'נגה. מעמידים מגדל שמורכב משלשות של בלוקים מעץ, וכל פעם צריך להוציא חלק אחר. מי שמוציא חלק שגורם לכל המגדל לקרוס, מפסיד במשחק. לא משנה כמה פעמים הייתי משחק, כל פעם הייתי בודק – אולי זה, אולי כאן, אולי שם, העיקר שהמגדל לא יקרוס! כשאנחנו משחקים משחק, אנחנו מזמינים את הקבוצה לחשוב מחוץ לקופסא, להביא רעיונות חדשים, ובעיקר לנסות.


  • מלמד אותנו לכבד את האחר: שלא כמו בחיים עצמם, שבו כל אחד מרגיש שהוא חייב להיות טוב בזה ובזה ובזה, כשאנחנו משחקים משחק יחד אנחנו יכולים להעריך את האחר על מאמציו בלי להרגיש שאנחנו שווים פחות. כשאני משחק עם ילדיי, אני תמיד משתדל לפרגן להם כשהם מנצחים. חשוב לי שהם יראו שאפשר לתת מקום לאחר, להגיד מילה טובה במקום הנכון, ועדיין להינות. לעניות דעתי, דרך המשחק אנחנו לומדים לראות את החוזקות של אנשים אחרים ולכבד אותם. 
  • הנאה לשמה: בואו. בתור תלמידים או בתור חניכים בתנועת נוער, מה הכי זכור לכם? מי האנשים שהכי שמורים לכם בלב? לא, זה לא מי שהשקיע שעות על מצגת המלמדת את ההבדל בין ריבוע למשולש בגיאומטריה, זה אותו האחד שהיה הכי כיף ללמוד איתו. מבחינת התוכן, אני לא חושב שמי שמשחק יותר מלמד פחות, וחשוב לי להדגיש את זה. מה שכן, מי שמשחק יותר עם התלמידים שלו, גורם להנאה. כשהתלמידים נהנים, הם יותר פנויים רגשית להכיל את כל התוכן שאתם באים ומלמדים אותם, ובסוף כשהם יפגשו אתכם בסופר אחרי עשרים שנה, הם ייתנו לכם חיבוק ויגידו שתמיד היה להם מקום מיוחד בלב, ששמור רק לכם.