מאת צורי חסון-

רובנו הגדול עסוק בהתמודדיות השונות עם משבר הקורונה. אצל חלקנו מדובר בהכנה סיזיפית של מערכות שעות וניסיון להגיע לתלמידים דרך ה”זום” ואצל אחרים הסיפור הוא איך לתמרן בין סגרים, שיעורים והילדים שבבית. נדמה שכולנו בעיקר עסוקים בכיבוי שריפות, כך יוצא שאנחנו לא כל כך חושבים על איך תיראה מערכת החינוך ואילו שינויים יוטמעו בה, אחרי שהמגיפה או לפחות ההשפעות שלה יסתיימו, דבר שנראה קרוב מתמיד עם הגעתם של החיסונים בשבוע שעבר.

במכון “שטראוס עמיאל” להכשרת שליחים רבניים וחינוכיים לתפוצות היה בשבוע שעבר כנס גדול עם משתתפים מרחבי העולם ביניהם שליחים בעבר, הווה ועתיד, רבנים ראשיים ופוליטיקאים. כמובן שלהבדיל משנים קודמות, בהם ההכנס התקיים באחד המלונות בירושלים שם כולם גם יכלו לפגוש אחד את השני, הפעם הכנס היה וירטואלי לחלוטין. הנושא של הכנס היה העולם היהודי לאחר הקורונה.

אחד המרכיבים החשובים ביותר בעולם היהודי וכמובן שהוא עלה בכנס הוא הנושא של חינוך יהודי לאחר מגיפת הקורונה. החינוך היהודי הפורמאלי והבלתי פורמאלי הוא האחד הדברים המרכזיים אם הלא הדבר המרכזי שממשיך לקיים את יהדות התפוצות. מול הסביבה הלא יהודית בה הם חיים, נישואי התעורבת והפיתויים השונים הקיימים. זה המקום בו הם יכולים ללמוד על יהדות, להרגיש את החגים השונים ולטעות ולהריח יהדות. דבר שלא תמיד מתאפשר עבורם בביתם, אם זה מפאת חוסר הידע של ההורים או העובדה שהם מאוד רחוקים מיהדות אותנטית.

משבר הקורונה שינה המון מאותם דברים. בתי הספר ותנועות הנוער נמצאים באי וודאות מתמשכת וחוסר פעילות לפרקים מאז תחילת המשבר. דבר זה גרם לריחוק ואיבוד קשר ברמה מסוימת עם לא מעט מהתלמידים וחברי הקהילה. כמו כן מוסדות הקהילה השונים ספגו מכות כלכליות קשות ביותר. ככה שהשאלה הגדולה היא: האם נוכל להחזיר את אותם תלמידים שהתרחקו בעכבות משבר הקורונה ואם כן אז איך נוכל לעשות זה לאחר שהם התרגלו לעשות את הכל מהבית באופן וירטואלי?.

עלו תשובות שונות למספר נושאים. לא כולן ישימות בכל מקום ולא בטוח שהם באמת יעזרו אבל אחרי סיעור מוחות די רחב מקצועי זה מה שיש לנו בנתיים. דבר ראשון ארגונים יהודיים ברחבי העולם בראשות הסוכנות היהודית תומכים כלכליתף על ידי רשת הלוואות, בקהילות שנפגעו במהלך המשבר באופן פיננסי וכמעט איבדו את קיומם. דבר שני הוא ההסתכלות על המכשירים הוירטואלים כחבר ולא כאויב, תוך הבנה שמדובר בכלי שימשיך להיות קיים וצריך לדעת איך להשתמש בו. התוספת לאחר בקורונה תצטרף להתבטא ביצירת תכנים מחוץ לקופסא שימשכו את חברי הקהילה מפני שהם יהיו חוויות שלא יוכלו לעבור דרך המסך.

דגש נוסף וחשוב שהועלה בכנס היה חיזוק היכולות בתחום היהדות של התא המשפחתי בו התלמידים שלנו נמצאים. כיוון שעכשיו, אחרי שחווינו משבר מסדר גודל שכזה. אנחנו יודעים שאי אפשר להסתמך על בתי הספר והשליחים כספקים המרכזיים של תכנים יהודיים עבור התלמידים שלנו, אלא אנחנו צריכים לחזק את התאים המשפחתיים על ידי העברת ידע באמצעות מדיומים שונים ופעיליות שונות שיערבו אותם במה שקורה בתנועה או בבית הספר ויקנו להם יכולות עצמאיות להעניק לילדיהם חינוך יהודי.

בהערה צדדית, הדיון אותו הצגתי הולך לפי התפיסה שהקורונה תיעלם ממחיינו במוקדם או במאוחר על ידי חיסון או באופן ספונטני וחיינו יוכלו לחזור לשגרה המוכרת לנו. אך ייתכן שזה לא יקרה מסיבות שונות ואנחנו נצטרך ללמוד לחיות באופן אחר ממה שהורגלנו עד עכשיו עם הגבלות כאלו ואחרות לתקופה ארוכה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים ושדברים מסוימים לא באמת יחזרו לשגרה. לדעתי האישית מדובר בתרחיש, שאומנם אנחנו לא רוצים לחשוב עליו, אבל אנחנו כן צריכים להתכונן אליו ברמה כזו או אחרת.