הכרה מוקדמת

מאת צורי חסון

לפעמים בחיים אנו חווים אירועים מסוימים ואנחנו לא מבינים למה הם קורים ומה הם מנסים להגיד לנו. אחרי תקופה מסוימת או התרחשות שממש זיעזעה אותנו אנחנו מבינים את פשר אותם אירועים שחווינו. לצערנו אותה הבנה שאנחנו מגיעים אליה, פוגשת אותנו בזמן מאוחר יותר ממה שהיינו מעוניינים בו. מפני שאם היינו משיגים את אותה הבנה מוקדם יותר, היינו חוסכים מעצמנו לא מעט יגון ואנחה.

בפרשת השבוע האחרונה אותה קראנו, שהיא וזו הבאה אחריה הם הפרשות הדרמטיות ביותר בתורה לפי עניות דעתי. אחיו של יוסף מגיעים למצרים כדי לרכוש אוכל שלא היה בנמצא בארצם כתוצאה מתקופת בצורת כבדה. כשיוסף רואה אותם הוא מזהה ומכיר אותם היטב אבל הם לא מכירים אותו. מפה מתחילה סאגה ארוכה של טרטור אותם עוברים האחים על ידי יוסף. השיא של אותה סאגה מגיע כשיוסף רוצה לקחת בשבי את בנימין אחיהם הקטן אחרי שהם נשבעו לאביהם שהם ישמרו עליו מכל משמר.

יום לפני שאותו רגע השיא הגיע, כשהאחים מגיעים בפעם השנייה לפגושו. יד ימינו של יוסף פונה אל האחים כשהם נכנסים בשערי העיר ומביא אותם לביתו של יוסף. תגובתם של האחים הייתה מצד אחד אופיינית לכזה מצב משונה, אך גם מוזרה: ” וַיִּֽירְא֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים כִּ֣י הֽוּבְאוּ֮ בֵּ֣ית יוֹסֵף֒ וַיֹּאמְר֗וּ עַל־דְּבַ֤ר הַכֶּ֙סֶף֙ הַשָּׁ֤ב בְּאַמְתְּחֹתֵ֙ינוּ֙ בַּתְּחִלָּ֔ה אֲנַ֖חְנוּ מֽוּבָאִ֑ים לְהִתְגֹּלֵ֤ל עָלֵ֙ינוּ֙ וּלְהִתְנַפֵּ֣ל עָלֵ֔ינוּ וְלָקַ֧חַת אֹתָ֛נוּ לַעֲבָדִ֖ים וְאֶת־חֲמֹרֵֽינוּ” (בראשית, מג, יח).

לדעתי, מה שיוצא דופן בתגובה שלהם הוא המשפט האחרון בפסוק. אני מבין את החשש של האחים אחרי כל ההתנהגות המוזרה והמעט אכזרית שהופנתה כלפיהם, אבל מה קשורים החמורים?. איפה הדאגה שלהם לאביהם הזקן שיהיה שבור לב מזה שכל בניו עבדים במצרים או שמשפחותיהם לא יראו אותם יותר?. בנוסף לכך המילה חמורים מוזכרת פעמים נוספות בהקשר למסעיהם של האחים בנקודות שונות לאורך הפרשה.

המילה “חמורים” מתחברת עם עוד מילה שחוזרת בסיפורי יוסף והאחים, המילה “הכרה”. זה מתחיל בהכרה שהאחים ביקשו מיעקב לגבי כתונת בנו, עבר להכרה שביקשה תמר מיהודה לגבי המטה והחותמת שהוא השאיר אצלה ןלבסוף ההכרה שהייתה ליוסף כשהוא ראה את אחיו לעומת חוסר ההכרה שהייתה להם באותו מעמד וגם אחרי כל הרמזים שהוא העביר להם.

אני רוצה להציע ששני הדברים קשורים בזה, מפני שהכרה היא מימד גבוה של יכולות ההבנה האנושית. יכולת זו מגיעה בעיקר בזכות היכולת להתנתק מעט מעל החיים הגשמיים ולקבל תמונה מלאה יותר של המציאות. על ידי כך לפעול בצורה מיטבית ומוקדמת.

לדעתי התורה אומרת לנו מה הסיבה שאחיו של יוסף לא הצליחו להגיע לאותה הכרה והסיבה לכך היא שהם קשורים מידי לחמורים שלהם. מילה שמסמלת גם במקומות אחרים בתורה את החומר שמייצג את החיים החומריים שבהם כנראה האחים היו עסוקים יותר מידי. זו הסיבה מדוע הם לא הצליחו להבין מה קרוה סביבם. הם ראו התרחשיות מוזרות הם ידעו שקורה משהו’ אבל הם לא הצליחו להתעלות מעל ההבנה החומרית שלהם כדי להשיג הכרה אמיתית של המציאות.

אני חושב שכמחנכים אנחנו צריכים להיות זהירים לא לשקוע “בחומריות של החינוך”, שזה אומר הציונים, המשמעת והתנהלות היומיות. אלא לזכור כל הזמן שאנחנו מתנהלים עם נשמות שהם לא סתם נשמות, אלא הם כאלה שנמצאות עדיין בשלבי התפתחות. זה אומר שלפעמים אנחנו צריכים לקחת צעד או שתיים אחורה ולנסות להתבונן בתמונה הכללית שעומדת מולנו, על מנת שנוכל לקבל הבנה נכונה לגבי ילד שלפעמים עושה דברים שהוא לא אמור לעשות ומהם הם המסקנות ההדרשות לכך מאיתנו. כמו כן זו גם דרך חיים שאותה יש לנו להשתדל לאותם אלה שאנחנו מחנכים, כדי שהם יכול להימנע מטעויות כאלה בהמשך חייהם.