מאת צורי חסון-

פורסם בשבוע האחרון שמספר היהודים באירופה נמצא בשפל של כל הזמנים. לפי כל המומחים לדבר, הסיבה המרכזית לכך נעוצה בשיעורי ההתבוללות גבוהים במיוחד ביבשת בשני העשורים האחרונים. אוזים אלה נעים מ25 אחוזים בבריטניה וגדלים ככל שהולכים מזרחה עד כ90 אחוזים במדינות ברית המועצות לשעבר. מגמה זו כמובן לא מיוחדת רק ליבשת אירופה גם בצפון אמריקה אחוזי ההתבוללות עולים. גם אם זה מפתיע לא מעט אנשים אפילו בישראל, מקום שבו אין כל כך הרבה תירוצים לא להתחתן עם יהודים, אפילו פה שיעור ההתבוללות הגיע ל10 אחוזים.

עקב הנתונים האלה רובנו הגדול יכולים להתמודד מול מצב בפניו היה חבר שלי דוד. הוא היה שליח כסגן של רב באחת מהקהילות היהודיות באיטליה. יום אחד הוא קיבל מכתב בדואר מג’סיקה, אחת מבנות הקהילה, שהייתה מאוד מעורבת בבית הכנסת ולקחה חלק בכל הפעילויות שהוא ארגן ואף לעיתים קרובות הייתה עוזרת לו לתפעל אותם.

המכתב אותו הוא קיבל הכיל הזמנה לחתונה שלה יחד עם בחיר ליבה כריס אותו יצא לדוד לפגוש מספר פעמים. למרבה הצער נכתב שהחתונה תיערך בכנסייה המקומית. דוד שלח לה בחזרה מכתב בו הוא כתב שהוא מאחל לה הצלחה בכל אשר תלך, אך הוא לא יכול להגיע להשתתף בשמחתה. הסיבות לכך היו שעם כל החוסר נעימות עבורו לא מדובר בשמחה, מפני שלפי המסורת היהודית חתונה צריכה להעשות בסעודה גדולה הכוללת את חברי הקהילה, מפני שהם שותפים לשמחה על כך שנבנה בית נוסף בישראל. בית שממשיך את המסורת והמורשת המיוחדת של עם ישראל. אבל לצערו זה לא מה שעתיד להתרחש בחתונה שלה. בנוסף לכך גם מבחינה הלכתית הוא לא יכול להגיע לחתונה מפני שהיא תתקיים בכנסייה.

אומנם, דוד עושה את מירב המאמצים להראות את הפנים היפות של הדת והמסורת היהודית, בנוסף ללימוד וחינוך עבור כל מי שחפץ בכך. אך כשזה פוגש אנשים בגיל של ג’סיקה הרבה פעמים זה מאוחר מידי. נכון, הוא לא יוותר עליהם הוא ימשיך להזמין אותם לאירועים אותם הוא מארגן ויקבל אותם בסבר פנים יפות בתקווה שששניהם ישמרו על מסורת יהודית ברמה כזו או אחרת, אבל לצערנו בדרך כלל זה לא ישנה את התמונה.

מצד שני, כשיש השקעה מאסיבית בחינוך יהודי ולהמשך המסורת היהודית בגילאים צעירים יותר, רואים תוצאות יותר גבוהות. הדוגמא המובהקת לכך היא בריטניה. שם הייתה דאגה ניכרת משיעורי ההתבוללות במדינה והזהות היהודית של הדורות הבאים. הם הצליחו לשנות את הכיוון ולגרום לכך שיותר ילדים יהודים ייחשפו לחינוך יהודי ועל ידי כך שיעור ההתבוללות ירד (הוא כחצי לעומת ארצות הברית) וגם הזהות היהודית ושמירת המצוות של היהודים הבריטים התעצמה. על פי הדמוגרף פרופסור סרג’יו דה לה פרגולה, דבר זה נובע בעיקר כי ארגון בראשותו של איש העסקים הלונדוני אליעזר (בנג’מין) פרל הצליח, במהלך 25 השנים האחרונות להביא לכך שממשלת בריטניה תתמוך בהקמת בתי ספר יהודיים רבים חדשים.

נכון יש קהילות שהצליחו לשמור על הזהות היהודית של חבריהם בשיטות אחרות, הכוללות מבנה קהילתי-חברתי מאוד חזק וסגור בתוך עצמו, שהרבה פעמים לא נותן אפילו ליהודים אחרים שלא שייכים אליו להיכנס לתוך הקהילה שלהם. דוגמא לזה אפשר לראות אצל הקהילה החלבית במרכז אמריקה וארצות הברית וגם אצל קהילות חרדיות סגורות בארץ ישראל ובעולם.

אבל הדרך היחידה כנראה לעשות את זה בצורה לא כוחנית ובהיקפים גדולים כמו שעשו בבריטניה היא על ידי חשיפה של מספר גדול עד כמה שיותר של ילדים לחינוך יהודי ויצירת תשתית תומכת למערך החינוך, שצריכה לכלול כמה שיותר מבני גילם. הבנה זו צריכה להיות נגד עינינו כשאנחנו באים לכיתה או לכל פעילות חינוכית אחרת. אנו צריכים לזכור, שעל ידי כלים של חינוך אנחנו מעצימים את הזהות היהודית של אלו מולם אנחנו עומדים. בנוסף לכך, אנחנו שומרים וממשיכים את המסורת היהודית העתיקה.