למרות שכל כך לא רצינו את זה גל נוסף של מגיפת הקורונה הגיע. במקומות שונים עוברים שוב ללמידה מקוונת והדיון לגבי סוג כזה של למידה עולה שוב.

למען האמת, במהלך 9 החודשים האחרונים התחלנו לחיות בעולם חדש של תקשורת, ונושא הלמידה המקוונת עבר שלבים רבים ושונים – עונג, דחייה, מקצועיות קרה … אני מאמין שאנחנו אפילו לא נמצאים באמצע התהליך הזה והרבה עוד לפנינו, אך ברור כבר שהמעבר לרשת נגע בנושאים רבים, וחשף שיש הרבה מיומנויות חדשות לפיתוח, ונושאים רבים שנמצאים על סדר היום של העובדים בחינוך

עדיין נמצא לפנינו חלק גדול מהשנה האקדמית, ויש את כל הסיבות להניח שנבזבז כמות טובה ממנה במרחב וירטואלי, ולכן אני חושב שעכשיו זה הזמן לבחון את העבודה שלנו במגוון גדול יותר. בקנה מידה גדול  יותר ונערוך תוכנית למעבר נוח, תוך התחשבות בחוויית החודשים האחרונים

השלב הראשון הוא שנתכנן ונעדכן את תוכנית הלימודים של התוכנית שלך. במילים אחרות, נצייר את התמונה הגדולה במשיכות רחבות. נתחיל עם הפרויקטים הגדולים ביותר במהלך השנה – פתיחות וסגירות, חגים ואירועים נלווים, כל אירוע חשוב שתכננו לשנה זו. לאחר מכן הוסיפו את כל יחידות התוכן האחרות שתלמידיכם יתקיימו איתן: שיעורים, תחרויות, משחקים וכו לאחר שציירתם מפה מפורטת של השנה הקרובה, תוכלו להתחיל לעדכן אותה בכדי לקחת בחשבון את האיכויות הייחודיות לשנה זו. נסו לקבוע האם יש להחליף חלק מהתוכניות שתוכננו בעבר בתוכניות אד-הוק הקשורות למצבנו הנוכחי

בדוקו גם כמה הערכות חינוכיות מופיעות במפה שלך – אולי יש לכם שיטת הערכה נפרדת להורים או לעמיתים

השלב השני הוא סיווג סוגי הפעילויות.

ישנן טכניקות רבות ושונות לסיווג, אחת מהן כוללת הקצאת פעילויות מסוג סמנטי, תומך ואסינכרוני.

פעילות סמנטית היא הסיווג שכולל את כל גושי התוכן שלך המהווים את ליבת הלמידה שלך. חשוב לקחת בחשבון שההשפעה של פעילות סמנטית מקוונת נמשכת פחות ממצב לא מקוון, ולכן יש לצמצם ככל האפשר את הפערים בין יחידות לימודיות כאלה.

פעילות תומכת כוללת את כל מה שמטרתו לשמור על המוטיבציה של המשתתפים, בניית צוות ועבודה עם הדינמיקה של הקבוצה. בכל הנוגע ללמידה מקוונת, אנו יכולים לכלול גם את כל הפעילויות הקשורות להקלת התהליך החינוכי במתכונת מקוונת רשימות פשוטות, שיחות מהירות וכדומה.

פעילויות אסינכרוניות הן העבודה העצמאית של המשתתפים והאינטראקציה שלהם עם החומר. מדובר במטלות בית, מחקרי מקרה ופרויקטים עליהם עובדים התלמידים מחוץ למפגשים ולשיעורים. חשוב שהעומס מסוג זה של פעילות יהיה נמוך יותר מאשר במצב לא מקוון – הפוך אותם לשבריר מהלמידה והלא מורכבים.

מציאת איזון בין פעילויות מסוג זה, תוך התחשבות במפרט המתואר לעיל, הוא אחד המפתחות להצליח במעבר ללמידה מקוונת.

מה צריך לעשות בהמשך? חברו את גושי התוכן והפעילויות ליכולות של שירותים ופלטפורמות מקוונות. לפני מספר חודשים עשיתי מבחר שירותים בהם השתמשתי בתדירות הגבוהה ביותר, אך ההתקדמות אינה עומדת במקום וכמובן שהביקוש יוצר היצע. כל הזמן מופיעים עדכונים לשירותים קיימים או תוכניות חדשות לחלוטין העוסקות באתגרים בחינוך, ולכן אני ממליץ לעקוב כל הזמן אחר השוק לפתרונות חדשניים

טיפ נוסף כאן – אם אינכם מוגבלים על ידי הדרישות להשתמש בלמידה “חזיתית”, בדקו את התוכניות שלכם בצורה רחבה יותר. אולי תוכלו להחליף הרצאת זום באיזו פעילות אחרת? הכינו מדרש תלמודי באמצעות טוויטר – למה לא? לשחזר את האינסטגרם של דוד המלך? להכין סרטון בישול של ארוחה יהודית? אני אפילו לא לוקח בחשבון שירותים עם פונקציונליות יוצאת דופן! נראה שכולם דבוקים בשיחות זום, אך האפשרויות ללמידה דיגיטלית רחבות בהרבה ממה שנראה במבט ראשון

השלב האחרון בהכנה שלנו הוא חישוב הסיכונים. נסה לדמיין מה יכול להשתבש. באילו נקודות בתוכנית שלך יש לך הכי הרבה ספקות או בלבול?

מניסיוני, הבעיות הנפוצות ביותר הן:

  • מערובות נמוכה של התלמידים בתהליך:
  • חוסר תקשורת בין חברי הצוות:
  • חוסר יכולת לקיים דיאלוג מטבי בגלל בעיות של סאונד

וגם, מניסיוני, פתרונות אפשריים לבעיות אלה יכולים להיות

  • עדיף לצמצמם את היחידות הסמנטיות ולהפוך אותם לפשוטות יותר
  • לקבוע כלל שכל המשתתפים חייבים להפעיל את המצלמות רשת שלהם
  • לחלק את המשתתפים לקבוצות קטנות יותר
  • להפוך את התוכן ליותר אינטראקטיבי עם יותר תוכנות ושירותים

אני בטוח שלכל אחד מאיתנו יש כבר ארגז כלים משלו שמגיע עם הניסיון שלנו בעבודה במרחב הווירטואלי. אני בטוח שכישורינו יגדלו וישתנו במהירות ככל שתחום החינוך המקוון ישתנה. כמו שאומרים, אל תכבה, אנחנו עוד נשוב ונעדכן אותך