מאת צורי חסון-

זה אומנם נראה כמו לפני שנות אור, אבל לפני חודש וחצי כשהתחיל חודש אלול, המשפט שכולם אמרו או שרו היה "המלך בשדה". זה בא להגיד לנו שבחודש אלול הקב"ה נמצא יותר זמין וקרוב לשמוע את הבקשות והסליחות, כך שיש לנו הזדמנות זמינה יותר למצוא אותו וכל מה שאנחנו צריכים הוא מאמץ מסוים כדי להתקרב אליו. בראש השנה אנחנו המלכנו על עצמנו את הקב"ה ועמדנו לפניו בדין וה"מרחק" בינינו עבר למישור אחר.

ביום הכיפורים על ידי הידמות למלאכים ניסנו לשבור את המרחק הזה ולהתקרב לכס המלכות כדלים וכרשים המבקשים סליחה ומחילה. אחרי שאנחנו עשינו צעד של התקרבות מכל הלב, בימי הסוכות על ידי המצוות המעשיות של בניית סוכה והיציאה מאזור הנוחות שלנו הקב"ה, הגיע אלינו וביקש מאיתנו להיות בשמחה יחד איתו שנמשכה שבעה ימים. השמחה הזו הגיעה לשיאה בשמחת תורה שם כבר לא נזדקקנו לצעדים בכיוונים שונים כדי לזכות להתקרב לקב"ה, אלא ליום אחד הוא היה איתנו בבית שלנו ורקדנו יחד ריקוד של תורה.

במהלך הכמעט חודשיים האחרונים הנפש שלנו הייתה בתנועה מתמדה בין מצבים שונים של קרבה וריחוק מהקב"ה שלכל תנועה כזאת, היה את הצורך ועבודת השם הנכונה שלה. המצוות והמנהגים שאפפו את אותה תקופה היו המוסיקה שהדריכה אותנו לאיזה כיוון נכון להתנועע ומתי. זו גם הסיבה שאני חושב שיש לניגונים והפיוטים בימי החג השונים חלק המרכזי שהוא מאוד חשוב.

כל זה בא ללמד אותנו את החשיבות שיש לתנועה בחיים שלנו ושאסור לקפוא על השמרים לכל חג הייתה את העבודה שלו ואם היינו נשארים באותו מצב של החג הקודם אז פיספסנו לגמרי את המשמעות של החג הנוכחי. רק תדיימנו לכם בן אדם יושב בהקפות של שמחת תורה כשהוא נמצא עדיין באימה והיראה של ראש השנה, עד כמה סיטואציה כזו תיראה מוזרה ולא קשורה.

תקופת חגי חגי תשרי היא באמת זמן מאוד דחוס שמכיל גם הרבה הנחיות ועצות איך להתנהג בכל שלב. לעומת זאת בחיים שלנו אנחנו צריכים ליישם את אותה סוג של התנהגות שיודעת להתאים את עצמה למצבים משתנים גם במהלך שאר תחומי החיים שלנו המשפחתיים והמקצועיים. כמו שאנחנו לא יכולים לפנות אל נשותינו באותה דרך אחרי חופשה משפחתית נעימה ורגועה ואחרי תקופה לחוצה וקשה בעבודה או עם הילדים, ככה אנחנו גם לא יכולים להיות עם התלמידים שלנו באותה גישה במהלך תקופת מבחנים לחוצה ובזמן היותר נינוח לפני החופש הגדול.

כלי זה הוא חשוב מאוד לחיים שלנו כי אם אנחנו משתמשים בו בצורה נכונה אנחנו יכולים לשפר את ההתמודדות שלנו מול מול מצבים וזמנים שונים בחיינו. התנהגות זו לא נכונה רק לאירועים משמעותים ולא רגילים כמו מלחמה או מקרה מצער במשפחה שאז אנחנו באופן די אוטומטי משנים את ההתכווננות שלנו. אבל אני מדבר על פיתוח היכולת הזאת גם לחיי היום יום.

הצעד הראשון והכי חשוב הדרוש כדי להשתמש בכלי זה הוא זיהוי המצב בו אנחנו נמצאים. אם אני נכנס לכיתה והילדים מאוד נסערים אחרי הפסקה מלאת אירועים, אני צריך לזהות שיש פה התרחשות שהיא קצת שונה מהרגיל. הצעד השני הוא למצוא דרך פעולה שתתאים למצב החדש שנקלעתי אליו. מצד אחד אני לא יכול להמשיך כרגיל עם אותה תוכנית שיעור שבאתי אליה מצד שני אני לא יכול לשבור את הכלים לגמרי ולוותר על מה שרציתי ללמד באותו שיעור. אלא צריך למצוא את האיזון העדין שיכיל בתוכו התאמה למצב בשילוב עם עם יישום המטרות שהיו מלכתחילה. בנוסף יש מצבים שאפשר לצפות אותם מראש כמו עליית מתח לקראת אירועי שיא מסוימים והירידה שבאה אחריהם. גם אז צריך לעשות את הכיוונון וההכנה המתאימה על ידי יכולת זו אנחנו יכולים להשיג תוצואות הרבה יותר טובות בחיינו הרוחניים והחומריים.