מאת אבי רובין –

בס”ד

בכל שנה התלמידים מקבלים רשימת ציוד לשנת הלימודים החדשה. הרשימה בדרך כלל כוללת את הספרים והמחברות, כלי הכתיבה ושאר הציוד הנדרש כדי לצלוח את השנה.

אמנם שנת הלימודים הקרובה מוטלת בכמה וכמה ספקות אך עדיין, אני חושב שנכון לשלוח גם לצוות ההוראה רשימת ציוד.

בהצלחה!

5 פריטים שכל מורה לגיל הרך צריך:

1. מגן –

אני מכיר מורים רבים שעושים מעל ומעבר כדי להתאים את החומר הנלמד לכיתה שלהם. הם חושבים על סיפורים, משחקים, סרטונים ועוד מתודות כדי להעשיר את החוויה של התלמידים. ומה קורה אחרי לילה ארוך של יצירתיות, אכפתיות והשקעה רבה? בוקר של ילדים מופרעים, חוסר הקשבה והתלמיד ההוא שרואה את המשחק הכי שווה בחיים ואומר “איזה משעמם זה!”.

כתגובה לחוסר ההשתתפות, חלק מהמורים יקחו את זה אישית.  “איפה ההכרת תודה שלהם? איך הם מתעלמים אחרי שהשקעתי כל כך הרבה?” מחשבות נכונות שגורמות לתגובה חמורה כמו כעס או עונשים מרובים. קחו מגן להדוף את התחושה הזאת!

לתלמידים אין מושג מה היה כרוך בהכנת השיעור והם לא יודעים שאתם מצפים להשתתפות יתרה בגלל שהשקעתם יותר מהרגיל.

הם לא מקשיבים למרות ההשקעה שלכם, הם לא מקשיבים כי הם פשוט לא מקשיבים.

2. חכה –

ראיתי פעמים רבות מורים שקוראים לתלמיד שוב ושוב (בין אם זה בשיעור ובין אם זה בהפסקה) והתלמיד לא מגיב. חלק מהמורים חושבים שהתלמיד (ברוב חוצפתו) מתעלם מהם ומגיבים בהתאם בעונשים או צעקות אבל מורה חכם יודע שכרגע הילד הזה “עמוק בתוך המים”. ילדים צוללים אל תוך ההווה ומה שמולם כרגע ולא תמיד נכונים לשמוע את המורה שקורא להם (קרה לכם פעם שצללתם בבריכה ומישהו מבחוץ קרא לכם? אי אפשר להבין מה הם אומרים). הכי טוב יהיה ללכת לילד ו”לדוג” אותו מתוך עולמו חזרה ל”יבשה”, כך שיראה את המציאות סביבו וידע להתנהג בהתאם.

3. זכוכית מגדלת –

קרה לעם פעם? התלמידים חוזרים מההפסקה אחרי משחק כדורגל ומגיע אליכם תלמיד “המורה, נפצעתי”. אותו תלמיד מרים את ידו ומראה לכם את השריטה הכי קטנה בעולם. פה המורה יכול להחליט – האם אני מתעלם מהפרט הקטן כי הוא לא באמת משמעותי או שאני לוקח זכוכית מגדלת כדי להגדיל את השריטה?

למה להגדיל את השריטה? כי אם התלמיד הראה לך אותה כנראה שבשבילו זה לא דבר של מה בכך אלא בעיה שיכולה להסיח את דעתו בשיעור ולהטריד אותו במהלך שאר היום. מורה יקר, קח זכוכית מגדלת ותן לפרט הקטן את היחס שהתלמיד צריך לקבל. אחרי שהתלמיד יראה שאתה מכיר בבעיה ו”בחומרתה”, תוכל לעבור איתו את התהליך הנדרש כדי להתגבר על הבעיה ולהמשיך עם סדר היום.

4. מדבקות –

תלמידים אוהבים מדבקות. הם אוהבים לקבל את תשומת הלב של האנשים סביבם ובעיקר את תשומת הלב של הדמויות המבוגרות בחדר (במקרה הזה – המורים). הרבה מורים בוחרים ללמד את החומר הנדרש ולהעניק לתלמיד תשומת לב רק אם הוא מפריע למהלך השיעור. אותה תשומת לב היא המדבקה! זהו חיזוק חיובי להפרעות שרק מעצים את הצורך של התלמיד להפריע יותר כדי לקבל עוד מדבקות אבל אם תוודאו שאתם “מחלקים מדבקות” גם למי שעושה דברים טובים בכיתה, למי שמקשיב, למי שמצביע לפני שהוא מדבר ועוד – הוא ימשיך ויעשה עוד טוב כי הרי גם הוא רוצה “מדבקות”.

5. עוגן-

הגיעה ההפסקה, אתה המורה התורן ואתה רואה שתי ילדים רבים. מה עושים?

הרבה מורים יתערבו כדי שהמריבה תיגמר כמה שיותר מהר (ויש בזה הרבה אמת) אבל מה אנחנו מלמדים את התלמידים במצב כזה? האם התלמידים למדו להתמודד עם הבעיות שעולות בפניהם או שהם למדו שכשיש בעיה, מישהו מבוגר יבוא ויעזור?

כמובן שיש מקרים שבהם אנו צריכים להתערב כי אין לתלמידים את הכלים הנדרשים לפתור את הבעיה אבל לפעמים אנחנו צריכים “לקשור את עצמנו לעוגן”, לא להתערב ולתת לתלמידים את העצמאות כדי לפתור את הבעיה לבדם.

שתהיה שנת לימודים טובה ופוריה.