מאת צורי חסון-

בשבוע שעבר הסתיימו הקייטנות ובתי הספר של החופש הגדול, ששמרו את הילדים מגיל גן עד כיתה ד' במסגרות השונות. בכך הם הצטרפו לאחיהם בגילאים הבוגרים יותר שנמצאים בחופש רשמי כבר יותר מחודש ובאופן לא רשמי (כתוצאה מחופשת הקורנוה הכפויה), במה שנראה כארבעה חודשים. דבר זה מביא מאות אלפי משפחות לחשוב איך להעביר או יותר נכון לנצל את הזמן שיש להם עם הילדים במסגרת המשפחתית.

בכל שנה התקופה הזאת מרגישה מאוד מאתגרת מפני שאנחנו בעצם צריכים לעשות הסבה מקצועית מהמקצוע הרגיל שלנו להורים במשרה מלאה, דבר שדורש מאמץ כזה או אחר לכולנו, במיוחד אם אחד מההורים או שניהם צריכים להמשיך לעבוד. עבור הרבה משפחות הפתרון המועדף בתקופה הזאת הוא טיול מחוץ לארץ. נוסעים בדרך כלל לשבוע ואז ביחד עם ההתרגשות שלפני וההירגעות של אחר כך, מסמנים מעין וי על התקופה הזאת אך עם הוצאות כספיות יחסיות גדולות, מאמץ לא קטן והנאה מוטלת בספק. אני יכול להעיד על המשפחה הקטנה שלי, שבשנים האחרונות התקופה הזו הייתה מיועדת לביקור אצל המשפחה של אשתי באמריקה לקצת פחות משלושה שבועות. מה שאפשר לנו ביקור רגוע שכלל קצת טיולים, ביקור אצל קרובי משפחה וזמן איכות עם סבא וסבתא.

השנה כמעט כמו בהכל, חוקי המשחק השתנו. האפשרות לטוס לחו"ל כבר לא קיימת מה שאומר שיש לנו שלושה שבועות להיות עם המשפחה המתוקה שלנו בארצנו הקטנטונת.דבר זה אומר שיש לנו שתי אופציות: או לנסות למצוא משהו שידמה נסיעה לחו"ל כמו מלון יקר בארץ עם בריכה ליד הים ולנסות להעביר את הזמן עד כמה שאפשר. אבל יש גם אאפשרות נוספת, שהיא ליצור לו"ז מתוכנן שכולל טיולים משמעותיים, זמני לימוד עם הילדים, עבודות יצירה, ביקורים משפחתיים.

לא שלהיות קצת בבריכה ולהנות זה רע, אבל לדעתי האופציה השנייה אותה הצגתי היא המועדפת. מפני שחוץ מלהעביר את הזמן עם הילדים, היא מכילה בתוכה הרבה יותר עושר חינוכי, אך מלבד זאת היא טומנת בתוכה הזדמנות באמת להכיר את הילדים שלנו ולהמשיך אליהם מסרים חשובים אותם אנחנו רוצים להנחיל להם. מסרים שישפיעו על הדרך בה הם יראו את היהדות שלהם ואיך הם יקיימו אותה בעתיד.

אנחנו יכולים להעביר מסרים שכאלו בשתי בשתי דרכים, ששתיהן מאוד חשובות. הדרך הראשונה היא יותר פאסיבית והיא הדוגמא האישית שאנחנו מראים לילדים שלנו בזמן המרובה שהם נמצאים איתנו. זה מתבטא כמו תמיד בהרבה דרכים אבל כשאנחנו מתמקדים במישור של מצוות אז היחס שאנחנו נותנים למצוות שאנחנו עושים בעיקר להליכה לתפילות ולימוד תורה. מהצד היותר אקטיבי אפשר לנצל את הארץ שלנו, שמלאה באתרים היסטוריים שמוזכרים במקורות ויאפשרו לילדים שלנו להרגיש את הסיפורים שהם מכירים, מתעוררים לחיים ועל ידי כך להרגיש את המשמעות האמיתית שלהם. זה יכול להיות גם בפרוייקטים של יצירה שמכילים מוטיבים יהודיים של עזרה לזולת ומוטיבים וסמלים יהודים. כמו כן, למי שיש ילדים קצת יותר מבוגרים התקופה הזאת תאפשר זמן קצת יותר רגוע שיהיה אפשר ללמוד עם הילדים דברים שהוא מתעניין בהם בלי קשר ללימודים אליהם מחוייב.

אנחנו נמצאים בתקופה של אי ודאות מתמשכת ושינויים לא רגילים בשגרת החיים שלנו אותה אנחנו נאבקים לשמר בכל הכח. אבל בזכות אותם אילוצים אנחנו מקבלים הזדמנויות שבאופן רגיל לא היינו מקבלים וכל מה שנשאר לנו זה רק לנצל אותם על ידי שניקח אותן בשתי ידיים ולמצות אותן עד כמה שאנחנו יכולים וכן גם החופש עם הילדים הוא הזדמנות כזאת.

נשמח לשמוע מכם על רעיונות לחןפשה מקומית עם ערך מוסף.