מאת אבי רובין –

בס"ד

מי לאמת אליי!

"תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי העולם, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח…" (עבודה זרה, ט א)

הגמרא פה מחלקת את ששת אלפים השנים האחרונות ל3 תקופות : תוהו ובוהו, תורה וימות המשיח. בלי להכנס למשמעות הגמרא המובאת פה, יהיה מעניין לנסות לקחת את ששת האלפים (או מיליוני השנים) האחרונות ולנסות לחלק אותם לפי תקופות. אפשר לחלק את ההיסטוריה של היקום לפי שלבי אבולוציה, התפתחות יחסי האדם לעולם החי, חקלאות מול תעשייה וכו'. אני מאמין שאם ננסה נחלק את אלפי השנים האחרונות לפי השיח המחשבתי באותה תקופה, יהיה נכון לשייך את שנת 2020 לשיח המחשבתי בנושא פוסט מודרניזם.

לפי ויקיפדיה, "פוסט מודרניזם הוא מונח מקובל בקרב חוקרים והוגים רבים לציון מערך רעיונות או הגות המתאפיינת בתגובה ואף דחייה, לתקופה המודרנית ולערכיה ולמודרניזם". אותה דחייה, הביאה אנשים לפקפק במוסד הנישואים, בדת, בתא המשפחתי, במשמעות המגדר ועוד. לדוגמא: לפני לא יותר ממאה שנים היה קונצנזוס על תא משפחתי של בעל ואישה עם ערך חשוב בהבאת ילדים למעט קבוצות דתיות קיצוניות אך בימינו התא המשפחתי יכול להכיל הורה אחד וילד, זוג הורים מאותו המין ועוד כמה מבנים לאותו התא.

בתור מחנך, קטונתי מלקבוע איזו תפיסה יותר נכונה.

בתור יהודי מאמין, אני חלק מקבוצה שכן מקדמת תפיסה אחת על גבי השנייה.

תורת ישראל מלאה בערכים רבים שאותן ה' בחר להנציח בעולם. חלק מהערכים נאמרים במפורש ("וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. שמות כב, כ"), את חלקם לומדים מהתנהגות של אבותינו ("וַיֵּצֵא֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וְהִנֵּ֛ה שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֥ים עִבְרִ֖ים נִצִּ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לָֽרָשָׁ֔ע לָ֥מָּה תַכֶּ֖ה רֵעֶֽךָ׃ שמות ב, יג") וחלקם אנו מסיקים מתוך ציווים לכאורה טכניים באמונה שיש להם ערך מוסרי ("זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ שמות כ, ז"). אמנם חלק מהערכים תופסים מקום יותר חשוב בחיינו היום יומיים אך כולם חשובים ואת כולם אנו, ביחד עם הקב"ה, מנסים לקדם בעולם.

בקבוצה סגורה שבה יש עולם ערכים אחד, קל מאוד לנהל אורח חיים מסודר. כל חברי הקבוצה מסכימים על הגבולות, על סדרי העדיפויות, על המקרים יוצאי הדופן כך שאין צורך לשכנע מישהו בחשיבות X כשיש על אותה חשיבות הסכמה. לשמחתנו או לצערנו (תלוי את מי שואלים) אנו חיים בחברה שבה יש כמה קבוצות שונות כשלכל אחת יש עולם ערכים. חלק מהערכים חופפים וחלקם סותרים זה את זה.

בשבועות האחרונים, עלתה בממשלת ישראל הצעת חוק לאסור טיפולי המרה. הטענה הייתה שטיפולי המרה אינם עוזרים ואף פוגעים במטופלים ולכן צריך להוציא כל טיפול כזה אל מחוץ לחוק.

מה יגיד הישראלי על חוק כזה? מה יגיד על ישראלי על טיפול כזה? מה יגיד ישראלי על הקהילה הלהט"בית בכלל?

בקהילה הערבית נשמעה הדעה של יו"ר רע"מ ח"כ מנסור עבאס שאמר "המדינה צריכה למצוא מסגרת מתאימה שתתן עזרה לאנשים האלה".  אנחנו רוצים לשמור על המשפחה במסגרת המסורתית שלה ולכן פה ההתייחסות היא התייחסות דתית ולא מעבר לזה. אם יש מישהו במשפחה צריך לטפל ולנסות לעזור ולשמור על המשפחה ולא לפרק אותה לרסיסים".

מנגד, המפלה החרדית ש"ס יצאה גם בתגובה על הצעת החוק – "החוק שעבר פוגע בקדושת המשפחה".

אם נפרק את שתי התגובות נראה שגם הקול הערבי וגם הקול החרדי מסכים שהקהילה הלהט"בית מתנגדת לתא משפחתי מסורתי/קדוש. שניהם כנראה יסכימו שלכן כן צריך לקיים טיפולי המרה על מי שירצה בכך כדי "לתקן" אותו ולהחזיר אותו לדרך הישרה.

מנגד, כל מי שמכיר את החברה החרדית והערבית יודע שלכל אחת מהן יש מערכת חוקים שונה שלא הולכת יד ביד.

כל אחד בטוח שהאמת אצלו ולא אצל האחר וכך גם בבתי הספר.

בשנת 2020, נדיר למצוא כיתה שבה כל התלמידים חולקים את עולם הערכים. בבתי ספר ממלכתיים יש שילוב של בנים ובנות, יהודים נוצרים ומוסלמים, דתיים מכל גווני הקשת ועוד. המורה צריך לדעת איך להעביר את החומר הנלמד ובמקביל לנווט בין עולמות הערכים השונים בכיתה.

יש שירחיקו ויגידו שאין אמת אחת ושכל מפלגה או תלמיד יעשו מה שטוב להם אבל בעולם שבו כל הדעות הללו נאלצות/בוחרות לדור תחת קורת גג אחת, אני מאמין שכדאי להתמקד במשותף כדי להגיע לכמה שיותר הסכמות וכשנצטרך להסכים על הדברים המפרידים בינינו, לדעתי כדאי לקיים דברי ח"כ מנסור עבאס "לשמור על המשפחה ולא לפרק אותה לרסיסים".