מאת סמנתה וינקור-מיינראת’-
למי שמתעניין בלוח השנה העברי, אז התחלנו לספור את העומר בלילה השני של פסח, לפני כמעט שבוע. בשנה שעברה, כשכתבתי על ספירת העומר, התמקדתי בערכים, והיכולת ל”עשות זאת בעצמך” כטקס דתי , שאינו דורש מניין, בו יש הרבה מקום לשיקוף עצמי, וניתן לעשות זאת במהירות ובקלות בכל מקום שאתה נמצא.
כמובן שלא הייתה לי שום דרך לדעת ששנה לאחר מכן הכל הולך להיות עשה זאת בעצמך, שצריך לעשות את זה בבית תוך ריחוק חברתי.
השנה, ספירת העומר היא אחד הטקסים היהודיים הקלים ביותר שאפשר לשמור עליהם, ולמצוא בהם משמעות. יש אפליקציות, עלוני דוא”ל, שרשראות טקסטים ואינסטגרמים המוקדשים במלואם להודעות בנושא ניהול יומן, תרגילי מודעות עצמית והרהורים. אחת מחברותי, מחנכת חדשנית בתחום היהדות, הופכת את הספירה מיום 1 – יום 49 לציד של חיפוש חינוך ביתי, ולקחת את ילדיה ל”טיולי עומר” כל יום עד שהם מוצאים את המספר דו ג’ור. כאשר טקס כלשהו אינו מהווה חלק מהרפרטואר הרגיל של האדם, זה יכול להיות הכי קל להיות איתו יצירתי, מכיוון שאין תחושה כיצד הדברים ‘צריכים’ להיות, או מה חסר. יש רק התרגשות מהחידוש שבדבר ולרוב המשפחות שאני עובדת איתן, ספירת העומר בהחלט מתאימה לתיאור זה.
בעידן ההתרחקות החברתית, ספירת העומר היא טקס שאנחנו יכולים לחלוק עם הלומדים שלנו בדרכים חדשות, רלוונטיות, ו [בתקווה] לספק דרכים להתחבר ליהדות ולקהילה היהודית מבתינו.
ספירת העומר מלמדת אותנו על לחיות בזמן יהודי
במשך ארבעים ותשעה ימים אנו לוקחים רגע, בכל ערב כדי לציין את תחילתו של יום יהודי חדש. במשך ארבעים ותשעה ימים, אנו שמים לב לאיזה יום מדובר, ואיננו מאפשרים לאחד להתמזג לשני מבלי שנשים לב, בגלל שיש לנו חוסר בשגרה, או צורך להחליף מכנסיים עם מותניים אלסטיות. ספירת העומר עוסקת בכוונה, ומבקשת מאיתנו להיות מהורהרים ושקועים בכל יום. נשאל את הלומדים שלנו – אילו טקסים אתה יכול לפתח לציון התחלה וסוף של כל יום חדש? איך אתה יכול להיות בטוח להבדיל בין יום למשנהו?
ספירת העומר מבקשת שנסתכל פנימה
בכל יום של ספירת העומר יש ספירה, ובכל שבוע יש ספירה מקבילה. השילוב של שתי ספירות קבליות אלה נותן לכל יום את הנושא שלו, ולכן קובע את כוונתנו ליום. עם נושאים הנוגעים לאהבה, נצחיות, כוח, ענווה ועוד, אין פלא שיש לנו מספיק מה לפרוק. איך זה היה נראה אם כל אחד מאיתנו היה לוקח את המדיום שבחרנו ולבנות תרגול סביב השתקפות, דרכו? אולי זה יומן, או ציור, או ביצוע וידיאו של TikTok, או לדבר עם מישהו קרוב או רחוק. איך נוכל להשתמש בזמן הזה כדי לשקף כל יום?
העומר עוסק בספירה קדימה
אחד הדברים המאתגרים ביותר עם השהות בבית וההתרחקות החברתית שכולנו חווים (לפחות מבחינתי) הוא שאין סוף באופק. אף אחד לא אומר לנו שאם רק נוכל להחזיק מעמד שבועיים, חודשיים או עד הקיץ, הכל יהיה בסדר. אז אין דרך לספור את הימים עד חזרה לנורמליות, אם היא עדיין תהיה קיימת אחרי שזה ייגמר. העומר מלמד אותנו לספור קדימה. אנחנו לא מתחילים 49 ועושים את דרכנו ל -0. אנחנו מתחילים בהתחלה, וסופרים את דרכנו לשיא. זה לא סוף הסיפור, מבחינה יהודית או מבחינת ההתקדמות של COVID-19, אבל זה כן נותן לנו תחושה של עבודה לקראת משהו, ולא של לחכות לסוף, אלא ליצור שלב חדש. כיצד נוכל לעבוד עם הלומדים שלנו כדי לנצל את הזמן הזה? להכיר בעצבות והאובדן הלגיטימיים של מה שכולנו חסרים, אך יחד עם זאת לא להתקיים אך ורק בלימבו, מחכים לעתיד לא ידוע?
האם אתם סופרים את העומר השנה? אנא שתפו את הדרכים והמקורות שלכם בתגובות!
את ההשתקפויות עומר היומיות שלי ניתן למצוא באינסטגרם שלי,
@Sam_Vinokor, אנא עקבו אחריי
Leave A Comment