אנחנו נמצאים עכשיו באחד הזמנים המיוחדים והקשים של השנה. בשבוע אחד אנחנו מציינים שלושה ימים בעלי נוכחות רגשית ואמונית מאוד גדולה. במהלך ימים אלו אנחנו שומעים וקוראים סיפורים קורעי לב על רשע בלתי מובן, אובדן וגבורה. סיפורים אלה פעמים רבות מותירים אותנו עם תחושה קשה שמעוררת שאלות רבות על דרכו של העולם, אופיו של האדם ומקומו של הבורא בהתרחשויות שנראות לנו במובנים מסויימים כנגד טבעו של העולם וטבע הבריאה. אחת השאלות המרכזיות שתמיד עולות היא “איפה ה’?. איפה הוא היה בשואה? איך הוא נתן לבחורים ובחורות צעירים ונפלאים להיהרג על ידי איובנו המרים?.

לדעתי, קשה לתת תשובה מלאה ונכונה לשאלות הללו, אבל כן אפשר למצוא כאלו שמניחות קצת את הדעת ונותנים לנו כח להמשיך. יצא לי לשמוע הסבר יפה בנושא מפי הרב יונתן זקס, הרב זקס מביא מדרש מבראשית רבא על פרשת לך לך.                       המדרש  אומר:” “וַיֹּאמֶר ה’ אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וְגוֹ'” אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג הציץ עליו הקב”ה ואמר לו אני הוא בעל העולם”. הרב זקס מסביר שכמו שהאדם שרואה בירה וברור לו מצד אחד שמישהו יצר את הבירה הזאת כמו שכשאנחנו רואים בניין ברור לנו שמישהו תכנן ובנה אותו, כך גם העולם עם כל מערכות חיים המדוקדות והמסועפות שלו נוצר על ידי מתכנן מסוים. מצד שני אותו אדם לא הבין איך הבירה נשרפת ובעל הבית לא מכבה את השריפה. כך היה גם קשה לאברהם לראות את כל העוולות שקורות בעולמנו ואיך מי שברא את העולם נותן להם להתרחש. התשובה של הקב”ה היא: “אני בעל הבית של העולם” והרב זקס מבין שבאמירה זאת הוא אומר לאברהם, שהוא רוצה וצריך אותו בשביל לכבות את השריפה. כך מאז משתוללות שריפות נוראות בעולם, אנחנו עדים עכשיו לשריפה נוספת, והקב”ה רוצה שאנחנו נכבה את השריפה.

אני בטוח ששאלות כאלו יעלו ברמה כזו אחרת על ידי התלמידים שלנו גם בקשר למשבר בו אנחנו נמצאים .יכול להיות שזה יקרה רק כשנחזור ללימוד בכיתות וייתכן שזה כבר קורה עכשיו במהלך המפגשים הוירטואליים שלנו עימם. אבל עם מספר המתים שעולה ברחבי העולם והמשבר הכלכלי הקשה שאת אותותיו רובנו נרגיש במקודם או במאוחר, ההערכה שלי שהשאלות האלו יצופו בסופו של דבר.

אני חושב שאנחנו כמחנכים יכולים וצריכים להיות מוכנים לזה. כמובן שלא אמורות להיות לנו תשובות לכל השאלות אבל לפחות נוכל לתת להם תשובות שיניעו אותם לפעולה ועשייה טובה, שעל ידה הם יהיו יכולים לשנות קצת את המצב. זה יכול להיות עזרה לקשישים, תמיכה בהורים או חברי משפחה שנמצאים במצוקה כלכלית או נפשית, או פשוט להאיר את העולם בדברים טובים וחיוביים כמו פרוייקטים של יצירה, מלאכה ומוסיקה שיגרמו לאנשים לחייך ולשמוח במקום בו הם נמצאים.

העם שלנו עבר, עובר וכנראה יעבור אירועים קשים ומאתגרים, אבל כל אירוע כזה הוא אפשרות לגדילה והתפתחות. אנו לומדים את זה מהמילה משבר שאם היא נהגת עם חיריק במם ופתח בבית, היא תיאור של לידה, כך כל משבר וכאב הוא פתיחה לדבר חדש שייולד. אם נוכל למקד המאמצים שלנו בכיוון הנכון נוכל בעזרת השם לגרום לכך שאותה התחדשות תהיה לכיוונים כמה שיותר חיוביים.