מאת סמנתה וינקור-מיינראת'

כשהתחלתי את מחקר הדוקטורט שלי, ידעתי אילו שאלות אני רוצה לשאול. ידעתי שאני רוצה לשמוע ישירות מבני נוער יהודיים על זהותם, חוויותיהם היהודיות החיוביות והמאתגרות, והחזון שלהם לגבי איך נראית היהדות בחייהם כיום ובעתיד. ידעתי שאשמע נקודות מבט וחוויות מגוונות, אך קיוויתי למצוא חוטים של קונצנזוס שאוכל לבסס עליהם את ממצאי והמלצותי.

כל האמור לעיל התברר כנכון. אבל מה שלא ציפיתי במלואו היה כיצד חוויותיהם והשיקוף של בני הנוער יפתיעו אותי ויאתגרו אותי ואת הנחותיי לגבי גדילה כיהודי בשנת 2020. החל בשכיחות האנטישמיות בתודעותיהם היהודיות, ועד לתשובות מפתיעות לשאלות, שלדעתי היו פשוטות וברורות. כל ראיון העלה רעיונות חדשים והשאיר אותי לחשוב על כל העבודה שצריך לעשות כדי להתקדם [ברגע שאני אסיים לכתוב את זה, כמובן]. אולם נושא אחד שעלה כמעט בכל הראיונות לא היה קשור לתוכן הדברים שאמרו בני הנוער. הכל עניין של איך הם אמרו את זה.

כמו הרבה מחנכים יהודים, יש לי את הדעות שלי לגבי מה זה אומר להיות בקי בתחומי היהדות. אני יודעת מה אני חושבת שמישהו צריך להיות עם ביטחון ביהדות שלו, או יהודי מלומד, או יהודי פעיל. אולם כעת, לאחר שביצעתי את המחקר הזה, ההתמקדות החדשה שלי היא במה המשמעות של להיות יהודי רהוט. אז מה זה אומר?

להיות יהודי רהוט פירושו להיות מסוגל לתת סיבות לתת שם ללמה ואיך ליהדות שלך. זה אומר להכניס במילים את המשמעות של להיות יהודי, לעשות יהדות, להרגיש יהודי. זה לא קל, או פשוט. זה יכול לדרוש הרהור רב בכדי שתוכל לענות על שאלות על משמעותה של יהדות עבורך, או איזה ערך מוסף זה מביא לחייך, או כיצד נראית הקהילה היהודית האידיאלית שלך. הייתי מוכנה לזה. אבל שאלות אחרות, כמו איך נראתה ההתפתחות היהודית שלך, או מהו מרחב יהודי בעינייך, הן שאלות שחשבתי שיהיו יותר פשוטות, וקל לבני הנוער להגיב עליהן. אז עכשיו, אני תוהה:

בתור מחנכים יהודים, מה אנחנו עושים כדי שהתלמידים שלנו יתנסחו בצורה יהודית רהוטה?

האם אנו שואלים שאלות מאתגרות ומחכים בזמן שהם משלימים את התשובות?

האם אנו קוראים לכל אדם להגיב באופן אישי לטקסים ותרגולים וסיפורים יהודיים, ולספר לנו באיזו דרך דברים אלו השפיעו עליהם אם בכלל?

האם אנו מספקים מרחבים לדבר על המשמעות של להיות יהודי בדרכים שמתאימות לגיל / שלב הנכון לכל תלמיד?

ההנחה שלי היא שלעתים קרובות, קל יותר לעשות סיבוב בו כולם אומרים מילה אחת וכך משתתפים בדיון, מאשר לחכות לכל אחד, שישקף וייתן תשובות משלו. קל יותר להרצות, או להקשיב לתשובות קצרות ולא מעמיקות, או לא לרצות לדחוף לתשובות שעלולות להיות לא נוחות או מפחידות לנו להתמודד איתן. אבל זה כל כך שווה את זה. שמיעת בני נוער אלה חולקים את המרחבים היהודיים שלהם, מהו החזון שלהם לחיים היהודיים וכיצד הם מושפעים כיום, פשוט מעוררת השראה. העבודה שלנו בהחלט לא פשוטה, אבל האתגר שווה את זה.

סמנתה וינוקור-מיינרת' היא מחנכת יהודייה הנלהבת בקשר עם בני נוער יהודיים ובוגרים מתעוררים, מדברת על ישראל, היסטוריה, פילנתרופיה ואוכל, וחולקת שוברי קרח משמעותיים לעתים קרובות ככל שהיא יכולה. היא עובדת בקהילה היהודית בקליבלנד ונמצאת בתהליך רציף לתואר שני במנהיגות יהודית חינוכית. תוכלו לקרוא עוד מעבודתה באתר www.SamanthaVinokorMeinrath.com