מאת- צורי חסון

התקופה הזו בה אנחנו נמצאים מתאפיינת בלילות הארוכים ביותר בשנה, באופן כנראה לא כל כך מקרי, דווקא בתקופה הזו אנחנו חוגגים את חג החנוכה. חג שיש לו מצווה אחת קטנה ופשוטה יחסית, שהיא הדלקת נרות. ייתכן שהקלות הזאת בקיום מצוות חג החנוכה לעומת חגים אחרים במיוחד פסח וסוכות, שלקיים אותם כהלכתם נדרש מאמץ לא מבוטל כמו לבנות סוכה או להכשיר את כל הבית, היא אחת הסיבות למה חג החנוכה הוא כל כך פופלרי אפילו אצל אנשים שנכון לעכשיו עדיין רחוקים מתורה ומצוות. בנוסף הקלות בקיומו גורמת לכך, שגם אנשים שהם כן שומרי מצוות יש חיבה מיוחדת לחג זה. אך כמובן שאנחנו לא כאלה שטחיים, שאוהבים חגים רק בגלל שהם קלים וכיפים לקיום או בגלל שהם מתאימים לתקופה בשנה בה הם חלים. אלא כמובן לחנוכה יש משמעויות עמוקות בהתהוות שלנו כעם ומדינה ועוד יותר מזה גם מבחינת העבודה הרוחנית האישית של כל אחד מאיתנו.

כעם, במיוחד כעם שהתאחד והקים ישות ריבונית לאחר 2000 שנה של גלות ופירוד חנוכה הוא אחד מהסמלים העוצמתיים ביותר, שגם התנועה הציונית שחלקה הוא לא דתי, יכלה להזדהות איתו, לנכס אותו אליה וגם להשתמש בו, על ידי שהיא בחרה להדגיש את מלחמות את החשמונאים והגבורה היהודית, שהתגלתה במרד ביוונים ולוותה גם בהצלחה מדינית. מודל שאותו ראשי המדינה הצעירה אמצו בשמחה. מהכיוון השני הם העדיפו להשאיר את נס פח השמן הכביכול על טבעי ורוחני לדתיים. למרות כל זאת, אני לא חושב שנס פח השמן והסמליות אותה הוא אוצר בתוכו, הוא מושג או מצווה דתית בלבד, הקיימת עבור קיום המצווה ואין לה משמעות עבורנו. אלא להפך, הערכים שחג החנוכה מייצג, הם כאלה שכולנו יכולים ללמוד ביניהם גם אנשי חינוך.

אומנם, על פניו כמו שהזכרתי בתחילה, חג החנוכה מכיל רק מצווה אחת פשוטה, קלה לביצוע ויחסית זולה, שהיא הדלקת נרות. אבל כשמתבוננים מעט במצווה זאת, רואים שאכן עבור קיומה לא נדרשים משאבים גדולים מידי, אך האפקט שלה גדול עד מאוד, משם גם מגיע המשפט המפורסם של הבעל שם טוב שמעט אור דוחה הרבה חושך. זה לא רק ססמא בעלמא, אלא המצווה של הדלקת הנרות מוכיחה לנו אותו, כשאנחנו רואים בעינינו איך פתאום הדלקת כמה נרות קטנטנים בחושך יכולים ליצור כל כך הרבה אור ולסלק את אותו חושך. כמובן, שזה לא נגמר רק במישור הפיזי אלא גם במישור הנפשי והרוחני במקום שיש בו הרבה חושך, ברגע שאנחנו נעשה אפילו מאמץ קטן אנחנו נוכל להכניס בו בו הרבה אור. לדוגמא בתחום החינוכי אנחנו יכולים לראות את זה אצל ילדים עם בעיות לימודיות או משמעתיות, שברגע שנצליח להדליק אצלם קצת אור כמו לתת להם במה שתאיר את התכונות הטובות שלהם או לשבח אותם על דבר טוב שהם עשו, דבר זה יכול לסלק הרבה מהחושך שנמצא אצלם.

בנוסף לכך למרות, שמבחינת החינוך הציוני של, רובנו אנחנו לומדים הרבה על המלחמה הפיזית של המכבים ביוונים. ההתמודדות של העם היהודי מול היוונים לא הייתה דווקא מלחמה חומרית, אלא יותר מלחמה רוחנית, כי הרי היוונים להבדיל מהפרסים או הנאצים לא רצו להשמיד אותנו, אלא להפך הם רצו לשנות את הדת והתרבות שלנו. לא הייתה להם בעיה שנלמד תורה אפילו ביחד איתם, כל עוד שמדובר בעוד חכמה מאחת החוכמות הקיימות ולא תורת חיים שניתנה על ידי בוראו של העולם. היוונים היו אומה עם תרבות מאוד עשירה, שקסמה מאוד להרבה אנשים כולל ללא מעט יהודים, שאימצו את התרבות היוונית. דווקא מסיבות אלו, מלחמה רוחנית שרוצה לשמר המסורת והדת נגד ה”קדמה” היא הרבה יותר קשה מאשר אויב שרוצה להרוג את הגוף.

ערך זה של שמירה על ערכים וזהות העצמית הוא מאוד רלבנטי לעבודה עם ילדים ועוד יותר עם בני נוער, מפני שהם נמצאים בגיל, שהיישות שלהם עדיין מתעצבת והם מאוד מושפעים ממה שנקרא “קבוצת השווים” שזה בעצם חבריהם, מדריכים בתנועת נוער ובשנים האחרונות גם כוכבי פופ למיניהם. הרצון להשתייך יכול לגרום לאבד ערכים שהם קיבלו בבית, בין אם זה מנהגים תרבותיים או דתיים מסוגים שונים. למשל, יכול להיות להיות ילד, שבבית חינכו לחשיבות שיש במצוות תפילה ואצל החברים שלו בכיתה זה יכול להיות דבר שדי מזלזלים בו. כדי להשתייך ולא להיחשב “חנון”, ייתכן מאוד שאותו ילד יתכוונן לדרך בה חבריו לכיתה רואים את התפילה ומתייחסים אליה. כדי להימנע מזה ולשמור על הערכים שהוא הגיע איתם מהבית ולשמור על המסורת שלו גם במקום שלאבד אותה הוא הרבה יותר קל ומזמין, הוא יצטרך תעצומות נפש מאוד גדולות. את ההשראה לקבלת כוחות כאלה הוא יכול לקבל מהסיפור של חנוכה והמלחמה הרוחנית שהייתה באותם ימים והניצחון, שהוא לאו דווקא הניצחון הצבאי שהתרחש לפני יותר מאלפיים, אלא הניצחון שקרה וקורה מאז ועד היום. ניצחון שמתבטא בכך למרות כל הרדיפות, הגלות והפיתויים הנוצצים שיש בכל תקופה להשתנות ולאבד את המסורת, עדיין התרבות היהודית והייחוד שלה נשמרו לאורך כל ההיסטוריה.

חג החנוכה הוא חג מיוחד ולא רק בגלל שהוא מכיל הרבה ימי חופש בלי ימי שבתון בתוכו. הוא אומנם לא דורש מאיתנו מאמץ מורכב כדי לקיימו, אך זה לא אומר שהוא לא מכיל בתוכו מסרים משמעותיים לחיינו וגם לתפקודנו כמחנכים. החכמה היא לחפש את אותם מסרים הטמונים בו ולגלות איך אנחנו יכולים להעזר בהם, מפני שהם יכולים לחולל פלאות.

אם יש לכם עוד דרכים בהם אפשר ללמוד מחג החנוכה לימי אנו ולעבודתנו כמחנכים בתחום היהדות נשמח לשמוע מכם.