מחקר ישראלי שפורסם בירחון האלקטורני של בית הספר “הרווארד קנדי” לממשל, בדק את הביצועים של נשים וגברים בפתרון בעיות בסביבה תחרותית, הראה תוצאות מעניינות שאת חלקנו הם לא מפתיעות. המחקר בדק את יכולתם של גברים ונשים לפתור בעיות מרוכבות בשלושה מצבים שונים: סביבה לא תחרותית בה היה פער קטן בהישגים לטובת הגברים, סביבה תחרותית בה גברים ונשים היו יחד שם היה פער משמעותי בהישגים לטובת הגברים וסביבה תחרותית בה גברים ונשים היו מופרדים שם היה פער פחות משמעותי בתוצאות לטובת הגברים. יש שתי מסקנות שיוצאות ממחקר זה, הראשונה שנשים מתפקדות פחות טוב מגברים בסביבה תחרותית, השנייה היא שנשים מתפקדות פחות טוב בסביבה תחרותית כשהיא סביבה מעורבת לעומת גברים. בנוסף לכך מחקרים אחרים מראים שנשים עובדות טוב יותר בסביבה משתפת במיוחד כשמדובר בקבוצה לא מעורבת.
חוץ מהמסקנות שגורמים בשוק התעסוקה, בספורט ובצבא צריכים להסיק, לדעתי גם מי שעוסק בחינוך צריך להכיר את מסקנות אלו, שיכולים לעזור ליצור סביבת לימודים מהנה יותר שתוביל להישגים גבוהים לא רק בתחום המקצועי, אלא גם בתחום החברתי והחינוכי. מפני שאם אנחנו יודעים שנשים וגברים מתפקדים בצורה טובה יותר בשיטת לימודים שונה המותאמת לכל מין ובהרכב שונה של מבחינה מגדרית, אז צריך להתאים את התוכנית הלימודי לכך, על מנת שנוכל לספק עבורם סביבה לימודית אופטימלית.
המחקר אותו הבאתי בפתיחה אומנם די חדש אבל המסקנות שלו די ידועות לאנשי חינוך ברחבי העולם. אני מרגיש זאת טוב בעבודתי עם בני נוער וגם עם ילדים צעירים. בנים אוהבים תחרות וזה מה שמדליק אותם לזוז ולעשות דברים בכיתה. אם יש תחרות במיוחד אם זאת תחרות בין קבוצות שם הם גם יכולים להפגין את כישורי המנהיגות שלהם ולהשוויץ קצת ביכולותיהם מול כולם. לבנות יש יותר נטייה לדון בדברים לתכנן וליצור, במיוחד זו סביבה מקבלת ולא לחוצה. כמובן שדברים אלה הנאמרים וגם הנחקרים הם כלליים ויש יוצאי דופן בשני הצדדים, אבל זה הרי כוחו של מחקר, בהיותו כלי סטטיסטי הבא להצביע על מגמות במובהקות מסוימת ולתת לנו תמונת מצב על הנושא בו אנו עוסקים.
בנוסף לכך ישנו גורם נוסף שמשפיע על הסביבה הלימודית כשמדובר בסביבה מעורבת, הוא כמובן המתח המובנה הקיים בין המינים. רוב האנשים חושבים שמדובר בנושא שתקף בעיקר לגילאי הנערות, אך המציאות היא שגם בגילאים צעירים יותר ישנו מתח שקיים בין בנים לבנות אף על פי שהוא לא בהכרח נושא עמו אופי מיני כמו בגילאים בוגרים יותר. מתח זה יוצר הסחת דעת רצינית מאוד לדור שכבר מוקף בהסחות דעת בכל מקרה, מה שהופך את העבודה שלנו כמחנכים, המנסים להשיג את הקשב של תלמידינו על מנת להעביר להם את המסרים אותם אנו רוצים להעביר, לעבודה הרבה יותר קשה.
אני יודע שנשמע מדבריי שחינוך מופרד לבנים ובנות הוא יותר מוצלח והאמת שזה בדיוק מה שאני חושב. מניסיוני בעבודה עם תלמידים, בחינוך ילדיי ואפילו במערכת היחסים שלי עם אשתי, למדתי שלא דומה האינטראציה שאתה נדרש אליה בין המינים השונים במיוחד כשמדובר בתהליך בו אתם עובדים יחד לאורך זמן. עם זאת אני גם מודע שיש אולי חסרונות להפרדה מגדרית מהצד של חוסר היכרות עם המין השני שייתכן שיוביל לאיבוד של הפרייה הדדדית, בה כל צד היה יכול להפרות את הצד השני ולהשלים אותו ובעיות ביצירת קשרים זוגיים בעתיד. עם זאת לדעתי, אלו חסרונות יחסית מועטים יחסית ליתרונות הגדולים שהצגתי בתחילה.
המצב הקיים ברוב המקומות בעולם הוא של בתי ספר מעורבים. ישנן מספר סיבות לכך שזוהי הבחירה המועדפת על משרדי החינוך בעולם. הסיבות המרכזיות לכך הם: כלכליות- ככל שמקום יכול להכיל מספר יותר “לקוחות” כך הוא יותר יעיל כלכלית, ופוליטיות-חברתיות- יש רצון להעלות את ערך השיוויון המגדרי אחרי אלפי שנים של “דיכוי המין הנשי” כמו כן בתי ספר בהם קיימת הפרדה מגדרית נתפסיים “דתיים” במקרה הטוב ו”חשוכים” במקרה הפחות טוב לכן מוסדות שהם לא כאלה רוצים להפריד עצמם מהם. תוצר יוצא של סיבות אלה שהמקומות העיקריים בהם קיים חינוך מופרד בין בנים ובנות הוא הם בתי ספר דתיים בהגדרתם שלא נמצאים באופן מוחלט תחת החינוך הציבורי, מאולפנות וישיבות קטנות עד בתי ספר קתוליים. נתון בולט בקשר לעניין זה, הוא שמוסדות אלה נמצאים באופן קבוע במקומות הראשונים בנתוני זכאות לבגרות במדינת ישראל.
בתור מי שלמד במוסדות מעורבים כל חייו, עד שהגעתי לצבא (גם שם הגעה של דמות נשית כלשהי, שינתה לגמרי את האנרגיה החברתית במקום) ובנוסף עבד במוסדות בהם יש הפרדה מגדרית. אני יכול להעיד עד כמה הפרדה זאת נותנת מרחב פעולה גבוה יותר, מפני שיש כל כך הרבה נושאים בהם צריך למקד את תשומת הלב בזמן הלימודים, במיוחד בלימודי התיכון. נושא ההתבגרות המינית הוא נושא שמאוד משפיע על הנפש והמיקוד בכל מקרה. כך שהעובדה שלאותם נערים שעבדתי עימם לא היה עוד גורם שהם היו צריכים להתמודד איתו איפשר להם ולי להיות יותר ממוקדים במטרות שלשמם הם הגיעו ללימודים. לעניות דעתי זה גם גם היה אחד הסיבות לכך שהייתה להם הצלחה רבה כל כך. כמו שאמרתי להם כשהייתי רואה אותם לומדים אל תוך השעות הקטנות של הלילה ” אצלנו רק הבנות היו חורשות ככה”, העובדה שלא היו שם בנות פינתה להם את המקום להיות החרשנים ולהגיע לכאלה הישגים מדהימים.
Leave A Comment