לימוד גמרא הוא חלק מרכזי מהדנ"א היהודי  במהלך 1500 השנים האחרונות. אבל מה שהיה בהתחלה נחלתם רק של המלומדים ביותר והמוכשרים לכך בשנים הראשונות הפך עם התפתחות הדפוס לנחלת הכלל. כיום ישנם ברחבי העולם אלפי ישיבות גבוהות הכוללות בתוכן עשרות אלפי לומדים. כבסיס לכך הגמרא הוא מקצוע בסיסי ומרכזי בכל בתי החינוך של הציבור הדתי והחרדי. דבר זה מחייב כל ילד ונער שנמצא במערכות חינוך אלה להתמודד מול מקצוע קשה להבנה הכולל בתוכו שאלות אמוניות ומוסריות דבר שלעיתים קרובות לא עולה יפה.

גמרא הוא עולם תוכן ייחודי. בהגדרתו זה פירוש של המשנה, אותה ערך רבי יהודה הנשיא, בעזרת בירור הלכה, מדרשי אגדה ופירוש פסוקים מהתנך.אבל הוא הרבה יותר מזה. כנראה זה פשוט שפה שונה לא רק מצד שחלק ממנו כתוב ממנו בארמית, שהיא שפה זרה כמעט לכולנו. אלא גם מכך שהוא לא מפוסק, העברית שבו הוא לא העברית שאנחנו מכירים היום, דברים בתוכו נכתבים לא מעט ללא הקשר ברור והוא מכיל מעין מילון מונחים ייחודי שנדרש ללמוד ולהבין אותו. בנוסף לכך לא מעט פעמים הוא עוסק בסוגיות ארוכות ומפותלות שדורשות מהלומד יכולות ריכוז, חשיבה והבנה גבוהות ביותר. זה בעצם ללמוד שפה זרה ומורכבת במשך מספר שעות ביום, תוך ציפייה מהצוות החינוכי ומהמשפחה לראות הצלחה והתקדמות אצל בנם או אפילו חלום שהוא עילוי בלימוד, דבר שיביא להם כבוד ויוקרה.

הקושי הלימודי קוגניטיבי המעורב בלחץ להצליח בלימוד גמרא הוא לא היחיד. מצטרפת לכך גם העובדה שהגמרא מכיל לא מעט שאלות מוסריות קשות, ענייני אמונה כבדי משקל וגם במקומות לא מעטים יחסי אישות ומין שהרבה פעמים נערים צעירים חסרים את ההיכרות והניסיון על מנת להבין אותם היטב. דבר זה גרום לכך, שפעמים רבות מונעים מהנערים את הלימוד בסוגיות האלה, שנותנות ללומד הרגיל מעט תיבול וחיבור טקסט עתיק לחיים היומיומיים. לעומת זאת הנערים שלומדים בישיבות התיכוניות השונות לומדים בעיקר סוגיות הלכתיות כבדות משקל העוסקות בנזיקין וקניינים. דבר זה יוצר ריחוק מהחומר הנלמד וגורם לירידה המוטיבציה עבור הלומד. כמו שאנחנו יודעים, אצל רוב האנשים מתי שהמוטיבציה נמוכה היכולת ליצור הבנה ולהגיע להישגים יורדת.

הלחץ שנוצר מהציפייה מהנער שיראה הישגים מרשימים בלימוד גמרא מביא לא מעט פעמים, כמו כל לחץ לתוצאות שליליות וגרימת תחושות תסכול שהולכת ומתגברות ברגע שדברים לא הולכים חלק ואז נוצרת מעין מערבולת של רגשות שליליים וחוסר ביטחון שיוצרים ריחוק והרבה תסכול. הלחץ והציפיות להצלחה בגמרא קיים בעיקר בציבור החרדי שם גם יש לו צד חיובי והוא העלאת המוטיבציה והחשיבות המיוחסת למקצוע.

לעומת זאת בציבור הדתי לאומי המצב הוא הפוך. ברוב המקרים הציפייה להצלחה במקצוע הגמרא היא יחסית נמוכה. המקצועות הנחשבים יותר בעיני ההורים ולעיתים גם בעיני חלק מהצוות החינוכי הם מתמטיקה ואנגלית. התוצאה שנגרמת מכך הוא דיסוננס שקיים אצל הנערים בין המסרים שהם מקבלים. מצד אחד מושקעות הרבה שעות במקצוע הגמרא ויש ציפייה מכל הילדים לעשות בגרות מורחבת בגמרא. מצד שני ישנו מסר שבחלקו הוא סמוי ובחלקו גלוי, האומר, שמקצועות האנגלית והמתמטיקה הם אלה שבמאמת חשובים. בנוסף לזה הנערים חיים בתחושה שהם לא מבינים בשביל מה הם צריכים להשקיע במקצוע שלפי ראייתם לא קשור לחיים המודרנים ולא מקדם אותם מבחינה מקצועית, או מגביר את סיכוייהם להתקבל ללימודים גבוהים ולהתקדמות בשוק העבודה והחברה הישראלית. כמובן שחשיבה שכזאת מפחיתה את המוטיבציה ההתחלתית ובמיוחד משתקפת מתי שמתחילים הקשיים. כמתחיל קושי בדבר מסוים יש צורך אז בנחישות ורצון שני הדברים האלה מגיעים בעיקר באמונה שהדבר הזה שאני לומד חשוב לי מועיל לי.

מקצוע הגמרא הוא כמו שהראנו, הוא באמת מקצוע לא פשוט, שגם אנשים מבוגרים שלומדים ומעמיקים בו שנים רבות עדיין יכולים להתקשות בדברים מסוימים בהם הם נתקלים. אך מצד שני מדובר בטקסט עתיק שאין שני לו בהיסטוריה העולמית מבחינת מגוון התוכן שהוא מציג, כמו כן דעות והשקפות בכל נושא מבריאות המעיים ואכילה נכונה עד שאלות הרות משקל כמו שכר ועונש ויצירת חברה מתוקנת. הגמרא בנוי מרבדים שונים, חלקם חיצוניים, אשר יכולים להעשיר את הלומד בו על ידי פיתוח שכלו והבנה כוללת של העולם היהודי והסיבות לרוב ההלכות שקיימות בדת היהודית. אך ישנם רבדים פנימיים הרבה יותר, אשר מלמדים על הקשר הנכון בין חברים, בין בעל ואישה, בין שכנים, בין תלמיד לרבו או ומורו ומעל לכל בין אדם לאלוהיו. לכן גם לדעתי, שיטת הוראה נכונה שתפגיש את לומדי הגמרא עם הרבדים הפנימיים שנמצאים בו תוך כדי יצירת חיבור אל תוך הנשמה של הגמרא על ידי מבט יותר רחב. מבט אשר עולה לפחות קומה אחת מעל ההבנה הפשוטה של הקושיות והתירוצים  ומציג מהלך כולל המכיל אמירה שבעזרתה אפשר ליצור דיון וחשיבה עמוקה, אמירה שכזאת יכולה לעורר את הלמוד ולגרום לו להתחבר ולאהוב את מה שהוא עושה. אז באמת הקשיים המובנים הקיימים בגמרא יכולים להפוך לכאלה שניתן להתגבר עליהם בעזרת הנחישות והרצון להצליח, אשר נובעים כתוצאה מתחושת הסיפק שתבוא למי שטעם את המתיקות של ההבנה האמיתית של הגמרא.